הסרת המסתורין מעל תפקיד מהנדס המערכות – ראיון עם ויקטור קוורצ'יאק ומיכל לוביינצקי

תפקידו של מהנדס מערכות הוא במידה מסוימת בגדר תעלומה, אפילו עבור אנשים מסוימים בתעשיית הטכנולוגיה. כדי לשפוך אור נוסף על תחומי האחריות שלהם, ביקשנו מ-Wiktor Kwarciak ומ-Michał Lubieniecki לספר לנו יותר על מסלול הקריירה שלהם והיקף העבודה של הצוות שלהם.  

איך התחלת את ההרפתקה שלך עם רכב והנדסת מערכות? מה היה מסלול הקריירה שלך? 

ויקטור: מסלול הקריירה שלי כמהנדס מערכות החל די במקרה: הגשתי מועמדות להצעת עבודה מבלי לדעת יותר מדי פרטים. זה גם נשמע ממש טוב, לאחר הראיון עם המעסיק הפוטנציאלי. אני מתעניין במערכות מוטבעות, אם כי באותה עת לא עבדתי כמהנדס, אלא כמנהל. אז החלטתי שהגיע הזמן לחזור להנדסה – למקום שבו אני שייך. לאחר שקיבלתי את ההחלטה הזו, הכל קרה ממש מהר. בהתחלה הייתי, כמובן, רק חלק מהצוות, אבל לאחר זמן קצר למדי, קיבלתי את הפרויקטים הראשונים שלי, ואחר כך את הצוות שלי. כל זה קרה בשלוש שנים בלבד. 

מיכאל: התחברתי לתעשייה זמן קצר לאחר סיום הלימודים. ההרפתקה שלי החלה במרכז המחקר של פיאט בטורינו, שם עבדתי על שיפור הנוחות האקוסטית של כלי רכב. מאוחר יותר, במשך תקופה ארוכה, עבדתי בתחום המו"פ במובן הרחב, שלא היה קשור לתעשיית הרכב. עבודה זו אפשרה לי לצבור ידע נרחב, אך לא הייתה לי התמחות צרה שתאפשר לי לחשוב על קריירה כמתכנת או כמהנדס אלקטרוניקה של מערכות משובצות.

ברגע שהבנתי שאני רוצה לעשות שינוי בקריירה שלי, הגשתי מועמדות להצעת עבודה שנראתה מתאימה לניסיון שלי. אחרי הכל, תפקיד מהנדס מערכות הוא בין-תחומי – הוא קשור לניהול פרויקטים טכני, אבל הוא עדיין תפקיד הנדסי. ההחלטה הזו התבררה כפגיעה בול.  

כיצד התפתחה הקריירה שלך מאז? 

מיכאל: מהנדס מערכות לומד באופן מתמשך לאורך כל חייו. זה פחות או יותר המקום שבו אנו נמצאים בפיתוח הקריירה שלנו. התעשייה משתנה, וכך גם אנחנו. עבודה עם טכנולוגיות חדשות מחייבת אותנו להרחיב את הידע שלנו ללא הרף, שכן מהנדסי מערכות מרחיבים את הידע שלהם במקום להעמיק אותו. ישנן שתי סיבות לכך.  

ראשית, עדיין יש מעט מהנדסי מערכות בשוק בהשוואה, למשל, למתכנתים, ולכן איננו עובדים עם קבוצת מוצרים אחת בלבד ואיננו מתמחים בתחום מסוים. שנית, בשל התפתחות מערכות הרכב, הארכיטקטורה החשמלית שלהן, יכולות עיבוד הנתונים ומטרתן, תפקיד מהנדס המערכות שונה מאוד מזה של לפני 10 שנים. 

ויקטור: אני מסכים עם מיכאל. תפקידו של מהנדס המערכות הוא לחבר בין עבודתם של מומחים אחרים בצוות – אנו מתאמים את פעילויות המומחים באלקטרוניקה, המומחים בתוכנה ומהנדסי המכונות; אנו הופכים את פעילויותיהם הנפרדות למכלול אחד קוהרנטי, אף שאין אנו נדרשים להיות מומחים באף אחד מתחומים אלה. אנו מבינים רבות – כיצד לקרוא דיאגרמות חשמליות, דיאגרמות בנייה של התקנים, אנו מכירים את המידע הבסיסי על בנייה והפעלה של תוכנה, וזה מאפשר לנו להבין את המשמעות הרחבה יותר של פעילות הצוות. אנו יודעים אילו פעולות הגיוניות והיכן למצוא את האנשים הנכונים לביצוען. 

עבודת צוות המערכות נראית דומה – חלק מאיתנו טובים יותר במשימות ספציפיות, כך שהם יכולים להתמודד עם יישום חלקים מדויקים ומפורטים יותר של פרויקט. לכן מסלול הפיתוח שלך עשוי להוביל אותך באחד משני כיוונים: או שתקבל פרויקטים קטנים משלך (או חלקים מפרויקטים) ליישום באופן עצמאי, או צוות להוביל ולנהל במהלך realisation של פרויקט גדול יותר. 

מיכאל: כדאי לציין שכאשר אנו מדברים על ניהול צוותים, אין הכוונה לניהול צוותים גדולים במיוחד. לעיתים נדירות יש פרויקטים גדולים – הצוות הגדול ביותר שלי מנה 12 אנשים. לכן, בפרויקטים קטנים יותר, ראשי צוותים עוסקים גם במשימות טכניות ומהותיות, אשר עם זאת יכולות להיות קשות ליישוב. צוותי מערכת ברוב הפרויקטים שיישמתי מנו כ-5 אנשים. 

איך הגעת ל-Spyrosoft? 

ויקטור: עבדתי על פרויקט מתיש כששמעתי מחבר שהחברה שבה הוא עובד מגייסת לתפקיד מהנדס שלדעתו יכול להתאים לניסיון ולצרכים שלי. כשסיפר לי על האווירה הנהדרת בעבודה, לא היו לי ספקות – הגשתי מועמדות ו... הפכתי למהנדס המערכות הראשון ב-Spyrosoft. 

מיכאל: לפני שהצטרפתי ל-Spyrosoft, כבר עבדתי כמהנדס מערכות. התחלתי לחפש עבודה חדשה לא מפני שרציתי לשנות את מסלול הקריירה שלי (אני מאוד אוהב את מה שאני עושה), אלא מפני שחיפשתי סביבת עבודה גמישה, המאפשרת לי להגדיר את התפקיד שלי לפי הרעיונות שלי, ואף מאפשרת לי להציץ מאחורי הקלעים של תעשיות אחרות. ה- רכב התעשייה היא רק אחת מני רבות שאנו מספקים להן את שירותינו. ויקטור שכנע אותי להחליף מקום עבודה. סמכתי עליו והנה אני כאן.  

וכיצד נראה יום העבודה ה"טיפוסי" שלכם, אם קיים דבר כזה? על אילו פרויקטים אתם עובדים? באילו בעיות אתם מתמודדים על בסיס יומי? 

ויקטור: *צחוק* אני יכול להראות לך את היומן שלי, הוא יאמר יותר מאלף מילים. הוא מלא בפגישות עם הלקוח או עם הצוות – קביעת תוכנית, הגדרת הפונקציות של המערכת שאנו עובדים עליה וכו'. התפקיד הנוכחי שלי הוא Function Owner, אך היקף המשימות דומה – הוא דורש בעצם קשר מתמיד עם הלקוח ועם הצוות. פעם שמעתי שמהנדס מערכות הוא 'היד הימנית הטכנית' של מנהל הפרויקט – קשה שלא להסכים עם זה. היום הטיפוסי שלי מורכב מפגישות רבות, טכניות ולא טכניות, אבל תמיד מאוד מעניינות. 

מיכאל: ישנו גורם אחד שהוא קריטי לעבודתנו: עלינו להיות מסוגלים להגיב לשינויים פתאומיים. היום ה"טיפוסי" שלי בעבודה יכול להיות מתוכנן רק בכ-60%. תמיד יש משהו שדורש תגובה מיידית מצידנו, וזה מאלץ אותנו להתאים את התוכניות שלנו ואת התוכניות של הצוותים שלנו.  

זה אולי נראה שאנחנו עושים עבודה פשוטה: אנחנו מספקים את המפרט שנועד לתאר דברים מורכבים בצורה פשוטה ומובנת. האדם שכותב את המפרט חייב קודם כל להבין היטב את היבטים כגון: שכבת החומרה, כיצד התוכנה פועלת, איזו ארכיטקטורה יש לתוכנה, כיצד מבוצעים אימות ותיקוף, כיצד נראית ההפצה לייצור, ובאיזו סביבה יעבוד המוצר הסופי. ואז אתה משלב את כל זה ו'בום', הרגע כתבת 10 דרישות! 

Wiktor: נכון ש אנחנו הפילטר הראשון בין הלקוחות שלנו לצוות. Wאנחנו מעבירים חדש רעיונות, אנו דנים בבעיות פוטנציאליות ורק אז will אנחנו חולקים זאת עם הצוות. העובדה שאיננו יודעים מה יקרה ביום נתון היא, עם זאת, גם החלק המעניין ביותר וגם המרגיז ביותר בעבודתנו. אנחנו לא ממש יכולים לתכנן דבר. Yעליכם להיות טובים מאוד באלתור ולהסתגל בקלות לשינויים פתאומיים כדי להתמודד עם זה. 

זהו האתגר הגדול ביותר עבורי. כיום, לרוב הרכיבים האלקטרוניים ברכב יש כוח מחשוב רב יותר מאשר למחשבים אישיים מלפני 10 ואפילו 5 שנים. לעתים קרובות יותר ויותר נעשה שימוש במעבדים מרובי ליבות להרצת מספר מערכות הפעלה בו-זמנית. תכנון, בנייה ותחזוקה של מערכות במורכבות כזו הם משימה קשה באמת. 

מיכאל: עבורי, האתגר הוא המורכבות ההולכת וגוברת של מכוניות, הארכיטקטורה האלקטרונית שלהן, מערכות ותת-מערכות בודדות וכן מספר הממשקים וכמות המידע המוחלף בין התקני הרכב ובין המכונית לסביבה. בנוסף, יש לשים לב לתקינה המתקדמת. בשנת 2021, ACEA (התאחדות יצרני הרכב האירופית) פרסמה רשימה של תקנות חוקיות בתעשיית הרכב, שמשתרעת על למעלה מ-140 עמודים… וזו רק רשימה של מסמכים מוזכרים. 

אתגרים אחרים קשורים לשיטות עבודה. כיום, גישת ה-waterfall הקלאסית היא לעתים קרובות הוחלף במתודולוגיות אג'ייל. האופן זה משפיע על הנדסת מערכות וכל התעשייה היא נושא לראיון נפרד.

מהם המגמות הנוכחיות בתעשייה וכיצד, לדעתך, ישתנה תפקידו של מהנדס מערכות בעוד 2-3 שנים? 

ויקטור: תעשיית הרכב נעה יותר ויותר לעבר יצירת מכוניות "מקושרות". המכוניות הראשונות היו מכונות מכניות לחלוטין, וכיום הן למעשה מרכזי נתונים על גלגלים, המחוברים לאינטרנט ומצוידים בטכנולוגיית סיוע מתקדמת ומתוחכמת לנהג. 

הקו בין מכונית ככלי עוצמתי להסעת אנשים לבין מכונית כמחשב עוצמתי הולך ומטשטש אט אט. המכונית ותפקודיה תלויים פחות ופחות בעיצוב או בציוד שלה, ויותר ויותר בתוכנה ששולטת בה. 

מיכאל: מגמות התעשייה ברורות מאוד. כל הדיוט יזכיר את האלקטרומוביליות או מכוניות אוטונומיות כמגמות העיקריות ששלטו בתעשייה בשנים האחרונות. בנוסף, קיימות גם פונקציות טלמטיקה, אבטחת סייבר, רכב כשירות, פתרונות ענן וכו'. אלה רק מושגים כלליים, ומאחורי כל אחד מהם יש הרבה עבודה עבור מהנדסים מהתמחויות שונות.  

אני אבחר רק עוד דבר אחד: מי שרוצה לעבוד עם חדשנות וטכנולוגיות שיצרניות רכב מתגאות בהן היום, לא חייב לעבוד בטויוטה, פורשה או BMW. שימו לב שבשל מודל שיתוף הפעולה, הספקים (המשניים) למעשה יש סיכוי גבוה יותר להיות בעל ידע על מוצרים חדשים בתעשייה מאשר יצרנים שנמצאים בשוק חצי מאה. אם מוצר נמצא בשוק 6 שנים, אז כל הניסיון המצטבר של לתכנן אותו זה שניים או שלושה דורות. כמו כן, לספקים – חברות קטנות שהן גמישות ומסתגלות במהירות – יש ידע כזה. השחקנים הגדולים הם מומחי אינטגרציה. זה לא בהכרח הכלל, אבל זה מה שאני צופה. 

למי הייתם ממליצים לשקול להפוך למהנדס מערכות? אילו אנשים לדעתכם מתאימים ביותר לתפקיד זה? 

ויקטור: זה תלוי. הייתי מחלק את האנשים שעשויים להתעניין בהפיכה למהנדסי מערכות לשתי קבוצות. הראשונה היא אנשים שכבר עובדים בפרויקטים של מערכות משובצות, למשל כמהנדסי בדיקות, מהנדסי ולידציה, מהנדסי אלקטרוניקה או מהנדסי תוכנה, שחשים שהשיגו את כל (או כמעט את כל) מה שיכלו בתפקידם הנוכחי ושרוצים להתפתח הלאה. זוהי דרך לעבור לרמת הפשטה גבוהה יותר, אך גם לרמת משימות גבוהה יותר שעליהן יהיו אחראים. 

הקבוצה השנייה היא אנשים שעובדים על פרויקטים של מערכות משובצות, אך אין להם סוג משימות ספציפי אחד שהם רוצים לממש. תפקידו של מהנדס מערכות הוא בין-תחומי מאוד, כך שתוכלו ללמוד משהו חדש בכל התחומים – ברמה בסיסית למדי, כמובן, אך היקף המשימות המבוצעות כאן הוא רחב מאוד, כך שאם תרצו, תהיה לכם הזדמנות לחקור כמה נושאים לעומק רב יותר. לכן הייתי מזמין כל מי שזה נשמע לו מעניין – במיוחד נשים, כי אין לנו מספיק נשים במערכות. הן לא מגלות עניין רב במיוחד בתפקיד מהנדס מערכות, וחבל, כי אלה שאני מכיר עושות עבודה מצוינת. 

מיכאל: הייתי אומר שזו עבודה שמתאימה לכל מי שאוהב לפתור בעיות, כי אנחנו נתקלים בהן. אלו לא רק בעיות החבויות עמוק בתוכנה או בחומרה, אלא גם בעיות ברמת התהליך או הארגון. אם אתם נהנים ממשא ומתן או מתיאום צוותים, המשרה הזו עשויה גם להתאים לכם.  

אך ברצוני להדגיש שזה לא שכל מהנדס מערכות רץ במשרד בטירוף יצירתי ויש לו אלף רעיונות בדקה. יש גם זמן להתמקדות עמוקה, כך שאם מישהו אינו הר געש של אנרגיה בכל יום מרגע שהוא מתעורר – אני, למשל, לא – הוא עשוי גם להצליח כמהנדס מערכות. 

כיצד רוכשים את הידע הנדרש לעבודה היומיומית כמהנדס מערכות? 

מיכאל: אם אתה תוהה אם הם מוסמכים מספיק כדי לעבוד כמהנדס מערכות, כדאי שתדע שאין לימודים למהנדסי מערכות, אין קורסים או בתי ספר המוקדשים לתפקיד הזה שיהפכו אותך למהנדס מערכות, יזכו אותך בתעודה ויאפשרו לך ללחוץ את ידו של הרקטור, כשלראשו טוגה. 

ראשית, עליך להבין מה כולל התפקיד הזה ולקבל תחושה אם הוא עשוי להתאים לך. מהנדסי מערכות רבים מעולם לא חשבו על קריירה בתפקיד זה עד שנתקלו במישהו שכבר ממלא אותו או, כמו ויקטור ואני, פשוט סמכו על האינטואיציה שלהם. כתוצאה מכך, לחברי מערכות יכולים להיות ניסיונות מקצועיים ממש שונים. אנו קבוצה מגוונת מאוד וזה יתרון גדול, מכיוון שהעבודה היומיומית בתפקיד זה דורשת יצירתיות רבה, כך שהמגוון הזה עוזר לנו מאוד, וכל אחד מאיתנו מביא נקודת מבט, רעיונות ופתרונות חדשים. 

ויקטור: אוכל רק להוסיף כי קיימים קורסים המאפשרים לשלוט ביסודות הידע או בחלק מהמיומנויות המועילות בעבודתו של מהנדס מערכות, כגון קורסים בשפות מידול שונות. הם מועילים, אך מהות הידע בתפקיד זה נרכשת במהלך העבודה על פרויקטים ובאמצעות הניסיון האישי שלך. 

מיכאל: אני מכיר אדם שהיה מהנדס אלקטרוניקה, אך בזכות כישורים רכים מעולים וידע טכני, אם כי לא בהנדסת מערכות, הוא הפך למהנדס מערכות מצליח תוך חודש בלבד. מנגד, מעולם לא שמעתי על מישהו שהפך למהנדס מערכות porque השלים קורס או השיג תעודה המאשרת את הידע או הכישורים שלו בתחום זה. לדעתי, עליכם להיות בעלי חשיבה מסוימת כדי להפוך למהנדס מערכות, וכל הידע שאתם זקוקים לו יגיע אליכם דרך תרגול ועבודה בפועל.